ט' שבט – מצב הבריאות בכנרת

פרוייקט השביתה הגדולה מלווה  ממרחק של מאה שנים את השביתה בחצר כנרת. לדף הפתיחה של הפרוייקט.

על שולחן חדר האוכל – קופסת פח ובה אבקת חינין. הפועלים נהגו ללפת פת בחינין כמו במלח, ואיסטניסים שבהם היו נותנין חינין בנייר סיגריה ובולעים. ובמשרד – בקבוק שמן קיק לכל דורש…

ב. הילמי (הילמן), פועל בכנרת

אבקת החינין, תרופה נגד מחלת הקדחת, הייתה הטיפול הרפואי הבסיסי עבור העובדים בארץ ישראל מרובת הביצות והיתושים בתקופת העליה השניה. אבל כאשר חלו הפועלים, נוצרה מצוקה גדולה. בהעדר תנאים סוציאליים מוסדרים, ימי המחלה היו ימי אבטלה שעבורם לא שולם שכר, וכסף לתשלום עבור טיפול והשגחה רפואית לא היה בנמצא. במקומות שהצליחו, היו פועלי המושבות מתארגנים בתורנות להשגחה על חבריהם החולים, והיו חוסכים כסף במשותף עבור טיפול רפואי, בקופסאות פח שזכו לשם "קופת חולים". בכנרת, שהייתה ישוב ספר, היה קושי תמידי של מחסור בתרופות וזמינות של רופא. כפי שראינו, הבקשה למימון להחזקת חובש משותף למושבה ולחווה הייתה אחת מסעיפי הדרישות של הפועלים כלפי ההנהלה.

ד"ר הלל יפה

מצב הבריאות בכנרת היה קשה מאוד. המקום היה ללא רופא או חובשת, והיו ימים שבהם הגיע מספר החולים ל 50%, אם חולי קדחת ואם מחלות אחרות. אמצעי בדיקה לא היו. עתים נזדמן רופא שהיה עובר מיבנאל לטבריה, והוא נאלץ לשלוח את החולים לבית החולים של המיסיון האנגלי בטבריה. היה שם רופא טוב, מיסיונר אידיאליסט, אך החולים היו מחויבים לבוא את האולם ולשמוע את נאומיו על הנצרות. אנו ראינו בזה מעשה אונס והתקוממנו נגדו בכל לבנו. אז פנינו לזכרון יעקב, אל ד"ר הלל יפה, אשר עוד לפני כן פתח בית חולים קטן בתקציב הברון, שנועד בעיקר לחולי חדרה, אך במשך הזמן היה מקום מרפא לכל פועל ושומר. הנסיעה מכנרת לזכרון יעקב הייתה קשה מאוד. צריך היה לעבור את הירדן ולנסוע לצמח ושם היו מחכים לרכבת שהייתה מפגרת תמיד. אחר כך היו באים לעפולה ולנים שם (בלילה לא הייתה הרכבת נוסעת מפחד שודדים), לילה שני היו לנים בחיפה ורק למחרת היום היו באים לזכרון יעקב.

ישראל בלוך

והנה בימינו, כאילו לא חלפו מאה שנה, בתי חולים (בעיקר בפריפריה), מבקשים לסגור חדרי מיון, מכיוון שהתפוסה בהם מגיעה ל 180%-200%, וזמינות הטיפול הרפואי לתושבים נפגעת. עומס זה אינו תוצאה חד פעמית של אסון טבע או מגפת שפעת, אלא הוא מצב מתמיד שנוצר עקב מדיניות הייבוש המכוון של המגזר הציבורי והמנעת מהגדלת התקנים בהתאם לגידול באוכלוסיה.

באחרונה הגיעו משרדי הבריאות והאוצר להבנות על תוספת של 950 מיטות בשש השנים הקרובות, כחלק מהמהלך להפחתת העומס בבתי החולים. "מדובר בהסכם היסטורי", אומר ליצמן. במהלך העשור האחרון הוקפא מספר המיטות וכיום נמצאת ישראל באחד מהמקומות האחרונים בשיעור המיטות בהשוואה למדינות המפותחות: 1.93 מיטות אשפוז כללי לאלף נפש, נמוך מבריטניה (2.6 לאלף), ארה"ב (2.7 לאלף), צרפת (3.6 לאלף), גרמניה (5.7 לאלף) ויפאן (8.2 לאלף).

למרות ההסכמה עם משרד האוצר, ההסכם טרם נחתם…

התוצאה המצטרבת של המדיניות, היא עליית ההוצאה הפרטית על בריאות מ 31% ל 43% מסך ההוצאה הלאומית לבריאות מאז שנחקק חוק בריאות ממלכתי.

מודעות פרסומת

One Comment to “ט' שבט – מצב הבריאות בכנרת”

  1. הילמי בהמשך חייו, עבר לחיות בקבוצת גבע . הוא נשאר בה רווק וטבעוני עד מותו. בחייו הוא היה חבר של סבא שלי והמשיך לבקר מידי פעם את משפחתנו שנים רבות לאחר שהסבא והסבתא עברו מן העולם. בילדותי אני זוכרת אותו בא לביתנו , מביא בתיקו סכין לחיתוך הירקות שהוגשו לו למאכל. בין השאר הוא סיפר לנו – הילדים ספור שהרשים אותי כילדה: בגבע נולד עגל מיוחד מאד , עגל בעל שני ראשים! ראש אחד רגיל וראש שני קטן כל כך שאף אחד לא ראה…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: