י"ב שבט – החמרה במצב

פרוייקט השביתה הגדולה מלווה  ממרחק של מאה שנים את השביתה בחצר כנרת. לדף הפתיחה של הפרוייקט.

 

יום שישי, י"ב שבט תרע"א, היה יום גשום בכנרת, דבר שהשבית את רוב עבודת האנשים והבהמות. במהלך היום, הגיע שליח מטבריה, ובידיו פתקא עבור אחד מפועלי החווה הותיקים, משה אינגברמן. על פי הפתקא, מצבו של אחיו מאיר אינגברמן ,שחלה בקדחת לפני כשמונה ימים ואושפז בבית החולים בטבריה, מחמיר, ויש לבוא לראותו מיד. היה ברור שמאיר גוסס, ואולי כבר נפטר. סיפר אחד מפועלי בית המוטור, מנחם מנדל שמואלביץ (ממש"י):

אחד הפועלים ניגש לברמן וביקש ממנו בשם חבריו, שירשה להם לרתום עגלה וללכת לטבריה להלוות חברם המת, כפי שאפשר להבין מהפיתקא שנתקבלה מטבריה. ברמן הרשה להם. אך כשראו כי מספר החפצים ללכת לטבריה גדול מאוד ועגלה אחת לא תספיק להם ברפש כזה, החליטו לרתום עוד עגלה אחת. מצב רוחם היה נרעש מאוד ושכחו כלל ע"ד [על דבר] הרשיון הרשמי שצריך לקבל מברמן על העגלה השניה. פתאום יצא ברמן והחל לצעוק עליהם על שהעזו לקחת עוד עגלה, די לפי דעתו גם באחת, ואם אחדים ילכו רגלי – אין הסכנה גדולה כ"כ [כל כך]. הפועלים נעלבו באופן היותר מכאיב מהתייחסותו של ברמן ברגע נורא כזה, בהתייחסות זו לפועל היותר חרוץ שעבד כשנתיים בחווה ומת בקדחת צהובה, הרגישו הפועלים מעין "עמידה על דם רעך". הם תיכף התירו את שתי העגלות גם יחד והלכו לטבריה רגלי ברפש – רפש מתחת לרגליהם וכאב עצור בלבותיהם

 

 

 

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: