ט"ז שבט – שביתה, השבתה או עבודה

פרוייקט השביתה הגדולה מלווה ממרחק של מאה שנים את השביתה בחצר כנרת. לדף הפתיחה של הפרוייקט.

 

ההגבלות והחובות החלות על העובדים הן כלפי המשק ולא כלפי המנהל. ואותן החובות ואותן ההגבלות הן חובה גם על המנהל. אחריות המשק צריכה להיות מוטלת על כל הפועלים, והם צריכים להרגיש ולהכיר, כי נושאים הם באחריות זו.

כך כתב אהרון דוד גורדון בשנת תרע"ו. במכתב למשה גליקין, מנהל חוות מגדל, כתב גורדון בשנת תרע"ב:

שני הצדדים, מנהל העבודה והעובדים, עוסקים איפוא בעניין, שהוא משותף במובן המבואר לשניהם וקרוב במובן המבואר ללב שניהם במידה שווה. היחס שביניהם צריך, איפוא, להיות יחס של אחים בדעה ובעבודה … המנהל הוא רק מנהל המקהלה, שעל פי תנועת הקנה שבידו מתאחדים כוחות הרבים לכוח אחד הרמוני, והעובד מוצא בעבודה ובמהלכה עניין שאין למעלה ממנו. הוא מתחנך בעבודה ובידיעת העבודה, מתקרב אל הטבע קרבה בלתי אמצעית, מתחזק ומתחדש בגוף וברוח, כלומר הולך ושב לתחייה.

מובן, כי מתוך השקפה זו העיקר הוא לא העסק ואפילו לא האדמה, כי אם האדם – האדם שבעבודה, וכשם שלמנהל חשוב כי העסק יצליח ויפרח, כך, אם לא יותר, חשוב לו, כי האדם שבפועל והאדם שבו יתחדש ויתעלה. הגנת העובד על כבוד האדם שבו אינה רק דבר שהנימוס החברתי בלבד מחייב אותו, אלא היא חובה הכרחית ועיקרית. רגש הכבוד הזה אינו מצומצם כולו בהגנה זו בלבד, להיפך, הגנה זו אינה אלא הכרח לא רצוי ולא נעים. עיקרו של רגש הכבוד לעצמו הוא בחובות שהעובד עצמו מקבל ומקיים אותן בעצמו, מבלי מעורר מן הצד, ביחסו הנאמן לעבודה ולמהלך העבודה, בעבודתו הרצינית והרצויה, ובכלל בכל התנהגותו הרצויה.

הסכסוך עם המנהל ברמן, העמיד את הפועלים בדילמה בין שתי מחוייבויות: בין המחוייבות לשמור ולהגן על כבוד האדם שבהם, ובין המחוייבות לעבודה ולמשק החווה החקלאי, שהוא במקרה של כנרת גם משק לאומי, רכוש של התנועה הציונית והעם היהודי.

לפי תיאורו של ממש"י, ביקשו הפועלים לפטר את ברמן ולהמשיך ולבצע את העבודות הדחופות בחווה, שלא בהשגחתו.

מפני שיש עבודה נחוצה בשדה לערך שני ימים בכדי לגמור את הזריעה של תבואת החורף, מסכימים הם לגמור אותה, אך בתנאי, שהעבודה תתנהל תחת השגחתו של המשגיח התמידי, שהעבודה הזו ידועה לו, ולא תחת השגחתו של ברמן. וכאן התבלטה הפרינציפיוניות החשודה של ברמן. בעת אחרת הוא עוזב את העבודה בעצם רתיחה על ידי [בידי] המשגיח ונסע לרגלי עסקיו לחיפה, אך הפעם רצה הוא להראות לד"ר רופין כי הפועלים אינם מתחשבים עם אינטרסי החווה ושובתים בעת שהעבודה נחוצה מאוד, ומטעם זה לא הסכים למסור את העבודה הזאת לידי המשגיח.

מה בחרו הפועלים? העדויות לא עקביות. בהרצאה בשנת תרפ"ט סיפר ברל כצנלסון:

כדי שהמשק לא יסבול, החליטו שהם מקבלים עליהם את האחריות למשק: מפטרים את המנהל, והם חורשים וזורעים… לא הייתה שביתה זו פאסיבית כי אם אקטיבית…

לעומת זאת, בידיעה בעיתון "הפועל הצעיר" מיום 13.3.1911 מספר אחד הפועלים:

במשך ימי השביתה היו ימים יפים, אחרי הגשמים, שדרשו ומשכו אותנו אל העבודה. אולם אנחנו התאפקנו בכל מאמצי כוחנו.

לא הצלחנו לברר באופן ודאי אם הפועלים אכן השלימו את זריעת החורף כדברי ברל כצנלסון, אבל אנחנו יודעים שהפועלים שמרו אצלהם את מפתחות המחסנים, ודאגו להמשך ולטפל בבהמות העבודה, ולא עזבו את החווה, כפי שהיה מקובל במקרי סכסוך אחרים. בנתיים המתינו כולם להגעתו של ד"ר ארתור רופין, שהוזעק לטפל במצב.

מודעות פרסומת

2 תגובות to “ט"ז שבט – שביתה, השבתה או עבודה”

  1. מעניין למה לברל בתרפ"ט כ"כ חשוב להגיד שבשביתה לא שובתים.

    • שלום אלעד
      אני לא זוכר כרגע מה בדיוק היה המצב הכלכלי בארץ בשנת תרפ"ט, והאם המשבר והמיתון הגדול כבר הגיעו לכאן ופגעו בשוק העבודה. אבל אני חושב שברל מנסה להעביר מסר חינוכי לציבור הפועלים במציאות בשנת תרפ"ט – אני חושב שברל מודע מאוד למתח שעליו הצביע אודי מנור ברשומת האורח שלו כאן (https://kineretyard.wordpress.com/2011/01/23/udimanor/), בין האתוס הקונסטרוקטיבי השואף להגברת העבודה במגבלות המציאות תוך שיתוף פעולה בין עובדים ומעבידים, לבין האתוס הרדיקלי החותר לעימות חזיתי בין עובדים ומעבידים, ומעלה על נס את סיפורי השביתות. ברל היה אחד הסמנים הבולטים של אתוס הקונסטרוקטיביזם והבניה, ולכן אני מעריך שברל מנסה לנתב את ציבור הפועלים להתנהגות שלא תחריף את המשבר הכלכלי באמצעות סכסוכי עבודה והשבתות, אלא תתמודד איתו באמצעות שימור העבודה והבניה כמטרות המרכזיות.

      אבשלום

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: