על קברו של מאיר אינגברמן – רשומת אורח

פרוייקט השביתה הגדולה מלווה ממרחק של מאה שנים את השביתה בחצר כנרת. לדף הפתיחה של הפרוייקט. לכל רשומות הפרוייקט.

יומן השביתה מארח את איריס טוקר ברשומה שניה, בה היא מספרת על איתור קברו של מאיר אינגברמן בבית העלמין בטבריה.

מציאת קברו של מאיר אינגברמן

בקיץ 2009 לאחר שהתברר לי מעל לכל ספק שמאיר נקבר בטבריה, התחלתי לברר היכן בדיוק מצוי קברו של מאיר אינגברמן . פניתי לחברה קדישא בטבריה והברור איתם הבהיר, שחלקת הקבורה מהשנים ההן אינה משוחזרת. זוהי חלקת האשכנזים העתיקה ולא ניתן לזהות בה את מקום קבורתו של מאיר כיוון שאין רשימות מסודרות  מאותן שנים וממרבית הקברים נמחקו הרישומים. הובטח לי שינסו לאתר את הקבר. "תתקשרי אחרי החגים בתשרי או בחשוון" אמרו לי.   בינתיים נפגשתי במקרה עם שמוליק חדש האחראי על בית הקברות של כנרת. דיברנו על ממש"י שהיה הנקבר הראשון בכנרת, ועל חיפושי אחר קיברו של מאיר שהיה אמור לפי דברי ממש"י להיות הנקבר הראשון שם. שמוליק לא עודד אותי באפשרויות למציאת הקבר והוסיף: אבל אם תמצאי את הקבר תודיעי לי, אולי נוכל להעבירו לבית הקברות של כנרת כי הרי לשם הוא שייך… צחקתי ואמרתי לו לשמוליק: קודם נמצא אחר כך נדבר.

הזמן עבר ורק אחרי פסח 2010 חזרתי לדבר עם המועצה הדתית בטבריה ושם הפנו אותי לאחראי על "חלקת האשכנזים העתיקה" בבית הקברות הישן. דיברתי עם מוטי מהמועצה הדתית בטבריה. סיפרתי לו את סיפור חיפושי והוא רשם את השם מאיר אינגברמן ואמר לי לא לפתח ציפיות, כי קשה מאד למצוא קברים בבית הקברות הישן בכלל ובחלקה זו בפרט. לא הספקתי לפתח ציפיות ואחרי כשעה מוטי טלפן אלי. הוא בדק בפנקסי קבורה  ישנים ולא מצא אינגברמן, אך מכיוון שפעם היו קוברים תחת השם הפרטי ושם האב הוא החל לחפש בין השמות את השם מאיר. הוא מצא שני מאיר. אף אחד מהם אינו אינגברמן. האחד תאריך רישומו בחודש תשרי באיזו שנה לא ברורה ואילו המאיר השני רשום "מאיר מכנרת" ותאריך רישומו: י' באדר ושוב השנה לא ברורה. כאן התחלתי להתרגש. מאיר ועוד מכנרת? אולי זה הוא? מוטי טען שלדעתו זה יכול להיות רק הוא, כי אין אצלם נקברים מכנרת ועוד צרוף כזה גם מאיר וגם מכנרת? ייתכן שהתאריך הוא תאריך הרישום בספר לאחר שלושים יום מהקבורה כי מאיר נפטר וניקבר ב – י"ב בשבט והרישום הרי הוא מ-י' באדר. היה לו את מספר הקבר. זהו קבר מס' 179. למצוא אותו יהיה קשה הוא אמר והזמין שאבוא בהזדמנות לחפש. "אבל תדעי לך" הוא אמר, "זה כמו למצוא מחט בערימת שחת"…. סיכמנו שאתקשר אליו כדי לתאם איתו לפני שאגיע לטבריה ואני מצידי ביקשתי שאם יזדמן לו שינסה לערוך חיפוש ואולי הוא ימצא. נפרדנו בתודות. התחלתי כבר לדמיין שבכל זאת נמצא את הקבר, ואפילו התחלתי לחשוב אולי לקבל את הצעתו של שמוליק חדש אבל הרגעתי את עצמי שזה לא יכול להיות הרי נאמר שזה כמו למצוא מחט בערימת שחת… לא עבר שבוע וקיבלתי שיחת טלפון נוספת. "איריס זה מוטי מטבריה. לא תאמיני אבל מצאתי". זה היה ברור מה הוא מצא, לא שאלתי והוא המשיך לספר. הוא הלך באותו היום להסתובב בבית הקברות והיציק לו נושא הקבר של מאיר. הוא התחיל לחפש תוך כדי הסתובבותו בבית הקברות ומצא. הקבר הרוס כמעט לגמרי אבל זה הוא, זה מספר 179, וזה מאיר מכנרת. השתנקתי. לא יאומן. עכשיו החלפנו מיילים והוא הבטיח לשלוח לי תמונה של הקבר.

קברו של מאיר אינגבמן בטבריה

מה יגיד שמוליק? מה יגידו במשפחה?

התרגשתי מאד הרי אנחנו מתקרבים למועד מאה שנה למותו של מאיר ואולי זה באמת הזמן לסגור מעגל שנשאר פתוח זמן רב כל כך.

מיהרתי לטלפן לשמוליק חדש בכנרת ולשתפו במציאה. כששמע את הספור הוא היה קצת ספקן כי איך מוטי יודע שזה הקבר אם הוא הרוס? בכל זאת הוא אמר שאנסה לברר אפשרות העברה של הקבר לכנרת כי אם זה יהיה אפשרי הוא יקצה מקום לקבר ליד שלושת הקברים הראשונים  וכעת בהתקרב שנת המאה לאירוע נתקן את מה שלא הצליחו חבריו הפועלים. "תראי" אמר שמוליק, "שם בטבריה הוא יישאר נישכח אך כאן אצלנו הוא יחזור ויתחבר לכל הסיפור של חצר כנרת".

אחרי קצת יותר משבוע שלח מוטי את תמונת הקבר ואכן מאיר מכנרת. השם אינגברמן כתוב בצורה שונה מהמקובל עלינו אך ניתנת לזיהוי – ינגבירמן.

המצבה על קברו של מאיר אינגברמן

האם יחזור מאיר לכנרת? ימים יגידו.

בינתיים היינו בני המשפחה בקבר ביחד עם שמוליק חדש וראינו אותו ולנו אין ספק שזה הוא.  שמוליק עודד אותנו ופנינו לרב הראשי של טבריה בבקשה לאשר לנו את העברת הקבר. לצערנו נענינו בדחייה כי לא ראוי לדעתו של הרב לפתוח קבר ולטלטל את תכולתו כיוון שזה פוגע בכבוד המת ובכלל, הקבר מצוי במקום מכובד ביותר בבית הקברות בקרבת תלמידי הבעש"ט וצופה נוכח קברו של מחדש הישוב היהודי בטבריה הרב אבולעפיה. ניסיתי לדבר על ליבו של הרב אך הוא נשאר איתן בדעתו. זאת לא פסיקה הלכתית אך אין זה ראוי לדעתו (הקובעת) ועדיף שנשפץ את המצבה במקום. לא ויתרתי ופניתי גם לרב הראשי הראשון לציון הרב עמאר וגם הוא חיזק את ידיו של הרב פרץ וסרב לתת אישור להעברת הקבר. לא עזרו הסברי כי מאיר לא היה איש דתי ומאמין, ובשבילו היה נחשב יותר להיות בקרבת חבריו מאשר בקרבת תלמידי הבעש"ט. גם לדעת הרב עמאר תהיה זו פגיעה בכבוד המת אם יועבר מקברו לאחר זמן כה רב.

נכנעתי  ולא נותר לי אלא להסתפק בהעלאת זכרו של מאיר , בהעלאת סיפורו, ובידיעה שחייו היו חלק מהעשייה שאת פירותיה רואים בכנרת וסביבותיה כפי שהם היום.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: