כ"ז שבט – המשך המו"מ

פרוייקט השביתה הגדולה מלווה ממרחק של מאה שנים את השביתה בחצר כנרת. לדף הפתיחה של הפרוייקט. לכל רשומות הפרוייקט.

ביום השני הודיע הד"ר רופין לפועלים:

א) את האשמה שהטיל על הפועלים אתמול, כי הם לכדו את החווה בחֹזקה, הוא מסיר בעצמו.

ב) הוא מפטר את ברמן מהיות אדמינסטרטור וישאר רק בתור אגרונום. למנהל העבודה יפקידו אחר, מי שימצא מוכשר לזה.

ג) הפועלים נפטרים כולם מעבודתם על אחזם באמצעי קיצוני להסיר את ברמן, בעת שהיו בידם, לפי דעתו, אמצעים אחרים יותר נאותים, כאתראה, דעת הקהל ע"י העיתונות וכו' וכו'.

הפועלים בשמעם את הפסק דין הזה התרגזו מאוד, כי הד"ר רופין העומד בראש המוסד הלא אינו יכול להיות השופט שלהם. הם הציגו דרישות ידועות, ובשביל להכריח את בעלי החווה שימלאון השתמשו בשביתה, והנה, אם הוא מוצא שהדרישות אינן צודקות, השביתה הוכרזה שלא בצדק, נכונים הפועלים מצדם לסמוך על פסק דינו של משפט השלום ביפו, אך בשום אופן אינם יכולים להכיר את הד"ר רופין לבלתי משוחד בעניין זה עד כדי להיות הדן היחידי.

וכאן מתחילה מצד הד"ר רופין הקריאה הידועה לאידיאליות הפועלים: לא הצדק, כי אם טובת העניינים הלאומיים דורשת, כי הפועלים שהציגו דרישה קיצונית כזו כמו פיטוריו של מנהל החווה והשתמשו באמצעי קיצוני כמו שביתה, – כי הפועלים האלה יענשו בפיטורין. דעת הקהל הרכושני באירופא – אומר הד"ר רופין – בשמעו מעשים כאלה יפחד להשקיע פה את כספו – פזמון ישן נושן, שמרוב השתמשות בו בכל מקרה נהיה כבר לזרא. מצד אחד, בעלי רכוש באירופא, המשפיעים הנה את רוב טובתם מתחשבים רק עם בטחון הרכוש שלהם, והצד השני, המושפעים, הפועלים, אינם צריכים להתחשב גם עם בטחון חייהם. לדעתי, האמצעי הזה, לתופף תמיד על הנימים האידיאליים, שבו משתמשים עסקני הציבור שלנו, הוא מסוכן מאוד גם לישוב. על הכל יכול אדם לוותר בשביל אידיאל ידוע, אך לא על כבוד האדם שבו. על הכרתו הפנימית. ואם האיש מגיע באידיאליותו גם לויתור שכזה, נעשית אידיאליותו מפוקפקת מאוד…

סוף  הדבר היה, כי כאשר בא הד"ר רופין אל הפועלים והודיע שברמן עוזב לגמרי את כנרת, לא כמו שהוחלט מקודם כי הוא ישאר בתור אגרונום, ועל פי טלגרמה הוזמן אחר במקומו – הסכימו הפועלים לקבל את הפיטורין ולעזוב את חצר החווה, ולא משום שהם מוצאים את עצמם אשמים בשביתה, כי אם משני הטעמים האלה:

א) ברמן סבל מצידו וגם הם נכונים לסבול איתו יחד בכדי להקל עי"ז [על יזי זה] את צערו, כי סוף סוף היה ברמן ממייסדי כנרת ומרגיש אליה חיבה ידועה.

ב) הד"ר רופין, בתור מנהל חווה לאומית, אינו יכול להשתמש נגדם בכוח הממשלה בשביל להרחיקם ומטעם זה אין הם רוצים לנצל את אידאליותו זו.

ממש"י


מודעות פרסומת

One Comment to “כ"ז שבט – המשך המו"מ”

  1. "את ברל כצנלסון ראיתי בכנרת בזמן השביתה והמחלוקת עם ברמן. רופין ביקשני להצטרף אליו. וזכורה לי הישיבה: רופין, ברל כצנלסון ואני – על קורה מוטלת בחצר, אופן השיחה וכל התמונה."

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: