ג' אדר – כן, לשבור!

פרוייקט השביתה הגדולה מלווה ממרחק של מאה שנים את השביתה בחצר כנרת. לדף הפתיחה של הפרוייקט. לכל רשומות הפרוייקט.

ברמן הביא ספרדים [פועלים ספרדים מטבריה], אבל לאחר שהסבירו להם הפועלים כי אסור פה לעבוד, הראו הספרדים את רגשות אחדותם, ויחזרו לטבריה באמרם, שאם גם ישלמו עשרה בישליק ליום לא יעבדו כאן.

יכולת ההשפעה של מעשה השביתה תלויה במידה רבה מאוד ביכולת להפסיק את פעולת מקום העבודה. זאת גם הסיבה שבמקרים רבים תגובת המעסיק לשביתה היא ניסיון "לשבור" אותה באמצעות העסקת עובדים אחרים במקום השובתים. במצב שבו מתאפשרת שבירת שביתה בקלות, נשבר כוח המיקוח של הפועלים וזכות השביתה מאבדת את ערכה. לכן החוק מגביל את היכולת להחליף עובדים שובתים, וזו גם הסיבה שבתקופת העליה השניה שביתות הפועלים לא פרצו במשק הפרטי, בו היה ניתן להחליף בקלות פועלים שובתים בפועלים ערבים זולים, (פרט למקומות בהם נדרשה עבודה עברית מטעמי כשרות), אלא בעיקר בחוות הציבוריות, בהן הייתה מחוייבות ל"עבודה עברית" מטעמים ציוניים. גם מהשביתה הגדולה בכנרת לא נפקדו הניסיונות לשבור את השביתה.

ומכאן והלאה קרו מקרים מגונים אחרים מצד האדון אהרונסון, שכדאי כאן לציינם. עשרה פועלים מהשובתים קיבלו עבודה יומית – לנקות אבנים – אצל האיכר טריידל אחי המודד [המודד: הארכיטקט יוסף טריידל, מודד האדמות של יק"א, וגם מי שתכנן את חצר כנרת, חצר דגניה, חוות פוריה ועוד. ביתה של משפחת טריידל עומד בקצה הצפוני של המושבה כנרת]. נודע הדבר להאדונים אהרונסון וברמן, הלך הראשון לבית האיכר הנ"ל והשפיע עליו שלא יתן עבודה לפועלים. הפועלים השיגו, כמובן, עבודה אצל איכרים אחרים, אבל העובדה כשלעצמה ראויה ל"שבח". ביום הרביעי עברה קבוצת יהודי פקיעין, שעבדו אצל הקבוצה בפוליה [מרחביה], להם הגיע מעט כסף מהחווה בעד עבודתם פה לפני איזו חודשים. ניגש אליהם מר אהרונסון ומדבר על ליבם שישארו לעבוד פה שבוע ימים. הפקיעינים אינם מתרצים (צריך להעיר, כי כמו בנוגע לספרדי טבריה ככה גם בנוגע לפקיעיניים עלה בידי הפועלים להניאם מלעבוד בחווה רק בכוח ההשפעה המוסרית – דבר שהפועלים בעצמם לא קיוו לו), אהרונסון מוציא את מכונת הפוטוגרפיה שלו ומתחיל לצלם את הקבוצה, באחדים מהפקיעיניים מתעוררת התשוקה לראות תיכף את תמונתם – "בעוד שבוע" – אומר להם אהרונסון – "תוכלו לקבל את תמונתכם, עבדו רק שבוע אחד ובמשך הזמן הזה אספיק לגמור את התמונות." הפיקעיניים אינם מתרצים, אהרונסון מאיים עליהם לעכב את הכסף המגיע להם בעד עבודתם מקודם. פועל אחד הנמצא באותו מעמד מודיע לפקיעיניים, כי הפועלים נכונים מצידם לשלם להם את חובם מכיסם, אם פקידות החווה לא תשלם להם, אהרונסון מתנפל על הפועל הלז בזלזולים ומקבל, כמובן, למטרפסיה [ מארמית: כעונשו, כגמולו] באותו המעמד.

 

זה שני ימים שהחווה עומדת ריקה. מר ברמן מטפל בעצמו בבהמות, רק אחמד הרועה נשאר עמו… אולם הפעם ניצחו הפועלים, בעוד ימים אחדים יעזוב מר ברמן את החווה, ועל מקומו יבוא האגרונום גולדה. לפי שעה עובדים הפועלים אצל איכרים במושבה. כל האיכרים נתנו להם תיכף עבודה. רק איכר אחד מר טריידל שנתן עבודה לעשרה פועלים  פיטר אותם תחת השפעתו של הבוטניק המלומד מר אהרונסון…

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: