תושבת חוזרת לתל – קברה של שושנה בלובשטיין הועבר לכנרת

ביוזמת רחל סבוראי מקיבוץ רביבים, הועברו בשבוע שעבר עצמותיה של שושנה בלובשטיין מבית העלמין בקריית שאול, והיא נקברה מחדש בבית העלמין בכנרת, לצד אחותה רחל – המשוררת.

כמו אחותה, גם שושנה הייתה תלמידה בחוות העלמות של חנה מייזל, והחיים בכנרת היו חוויה משמעותית בחייה. את זכרונותיה מכנרת קיבצה בספר "עֲלֵי כנרת", אותו הקדישה לאחותה, עם המשפט "עלים מעץ אשר בצילו ישבנו."

שושנה בלובשטיין

שושנה בלובשטיין

מתוך הספר:

לפעמים הייתי עובדת בשדה (בגן הירקות הרחוק), שקועה כולי בעבודה על יד מעדרי. לפתע מגיע לאוזן קול שריקה או צפצוף. מה זה? – קול זר בא להפריע את מנוחת העולם – נחלתנו. את מתרוממת, מזדקפת, פונה לעבר אשם משם בא הצפצוף, סוככת על עיניך מפני החמה. אה, זו הרכבת! הננו קרובות ל"סמך" (צמח) – התחנה שעל יד דגניה. תחנה… רכבת… מה רחוקות המילים והצלצול – מה זר. לנסוע? או לצפות בתחנה? לאן? למה?… לנו אין צורך לנסוע לשום מקום. ואת "התחנה" עברנו כבר. הנה כאן. באנו כבר. המילה אשר בה עידוד ותנחומים. מכאן לא נזוז. המולדת. שדה המולדת. פה נחיה. נעבוד – נחיה, נהיה תמיד. הנה פורשת את ידיך לרגע מול השמש המזהירה, רגע – ותשקיפי בהזדמנות על פאר הסביבה… ובבת שחוק לכל, לכל – תשובי לעבודתך. "חדלי לך, קריאת מרחקים!… לא כאן מקומך. הלב לא יתנער, לא יפרפרו הגעגועים. סיפוק מוחלט"…

וההרגשה הזו משותפת לכולנו, חג גדול היתה לנו עבודתנו אז.

 

תלמידות חוות העלמות. שושנה עומדת שמאלית בשורה האחרונה

אחותה של רחל המשוררת נקברה מחדש לצידה – כתבה בעיתון "הארץ"

 

קברה של שושנה לצד קברה של רחל

קברה של שושנה לצד קברה של רחל

קברה של שושנה בלובשטיין בכנרת

קברה של שושנה בלובשטיין בכנרת

 

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: