שביתת העובדים הסוציאליים -רשומת אורח

אנו נמצאים בעיצומו של השבוע השלישי לשביתת העובדים הסוציאליים. בסוף הרשומה ישנו הסבר קצר על השביתה. אנו מביאים דברים שכתבה חברתנו דפנה, עובדת סוציאלית, ביום החמישי לשביתה:

העובדים הסוציאלים שובתים כבר חמישה ימים. אנחנו לא רגילים לשבות, השביתה האחרונה שלנו היתה לפני 17 שנה. אני לא יודעת למה לא פתחנו בשביתה קודם, אני חושבת שזה קשור לאפשרות לפתוח שוב את הסכמי השכר, אבל בטוחה שקשור גם לאופי המקצוע. מהכרות מבפנים, עובדים סוציאלים טובים בלהאבק בשביל אחרים, להאבק בשביל ניצולי השואה, בשביל הנשים הסובלות מאלימות, נפגעי נפש המודרים מהחברה, אסירים הזקוקים לשיקום, ועוד הרבה גברים נשים וילדים שנקלעו למצוקה וזקוקים לפה.
רוב העובדים הסוציאלים הן עובדות סוציאליות, נשים שהשלימו עם כך שלא יצליחו להתפרנס מעבודתן, למה? ככה. כי יש איזו סוציאליזציה שאת עוברת בתוך המערכת הציבורית שגורמת לך להבין שזה בסדר לקבל שכר נמוך. זה בסדר כי את אישה ולכן בוודאי מפרנסת שניה, כי אם יסגרו את השרות שלך המטופלים חלשים ונזקקים מדי מכדי לצעוק, כי את אוהבת את העבודה שלך ומרגישה כמה היא הכרחית  עד שאת מוכנה להתפשר על השכר. אז לא נאבקנו, מדי פעם היו עיצומים, בדרך כלל קשורים לעומס הרב שלא מאפשר לנו לסייע לפונים שלנו.
ומנקודת מבט אישית, אני עובדת בקופת חולים במכון אונקולוגי ובמרפאה ראשונית. אני מאוד מאוד אוהבת את העבודה שלי, אני מרגישה שהיא השליחות שלי בעולם הזה, היא ממלאת אותי אושר ומשמעות (סליחה על הרגשנות). אני נפגשת עם אנשים שעברו או עוברים משבר ויש לי את הזכות הגדולה ללוות אותם, להיות בשבילם ואיתם, להקשיב לסייע בצמיחה וגדילה. אבל אליה וקוץ בה, בסוף החודש אני מקבלת את תלוש המשכורת, מבט חטוף במספרים ותחושת בושה ואשמה ממלאות אותי. אני מתקשה להישיר עיניים לגזברי הקיבוץ ולהסביר שככה זה בשירות הציבורי. אני מקבלת 27 ש"ח לשעה, יש לי תואר שני ואני לקראת סיום לימודי טיפול משפחתי וזוגי. ובכל זאת 27 ש"ח לשעה. אני נפגשת עם אנשים שחולים במחלה מאיימת חיים, מחפשת איתם יחד משמעות מחודשת ובעיקר מוכנה להיות בשבילם כשהם במקום כל כך מפחיד ומיואש. אני מטפלת באנשים שסובלים מדיכאון וחרדה, באנשים שלא מצליחים ליצור קשרים משמעותיים ושרויים בבדידות נוראית, באנשים שאיבדו את היקר להם מכל ובאנשים שפשוט לא רוצים יותר לחיות.
לפני שנתיים הבאתי לקבוצה התלבטות, האם להמשיך לעבוד במערכת הציבורית הלא מתגמלת כלכלית או לעבוד במקומות פרטיים. הרגשתי נקרעת מול האחריות לקיומו של שירות ציבורי ראוי במדינה לבין האחריות לקיומו של קיבוץ משעול. החלטתי להישאר במערכת הציבורית ולחפש מקורות להשלמת הכנסה. (כיום אני עובדת ברבע משרה מתגמלת ביחידת הורים- מתבגרים, מתגמלת אך ללא שום זכויות).
המאבק הנוכחי מרגש אותי. אני מרגישה שהוא מאבק על הרבה יותר משכר לעו"סים, הוא מאבק על שירות ציבורי ראוי במדינת ישראל. האוצר מנסה לפלג אותנו, העובדים בשירות הציבורי ועובדי העמותות (אחת משלוש הדרישות במאבק היא החלת צו הרחבה שידרוש מהעמותות לשלם לעו"סים את אותו שכר המשולם במגזר הציבורי). אבל לפי הקולות מהשטח הפלגנות לא מצליחה, העו"סים נשארים חזית מאוחדת. זה מרגש אותי.
ביום שלישי תום ארנון ואני נסענו להפגנה בירושלים, תום וארנון עובדי עמותות, אסור להם לשבות, לקחו יום חופש כדי להגיע. הנסיעה היתה ארוכה ההפגנה היתה קצרה, אבל הרגשנו שאי אפשר אחרת אנו חיבים לקחת חלק פעיל במאבק.
בהצלחה לכולנו!
דפנה, עו"ס
קיבוץ משעול

עיקר מאבקם של העובדים הסוציאליים, מעבר לשיפור משמעותי בתנאי השכר המעליבים,  מתרכז סביב הרצון ליצירת אופקי התקדמות ולא רק עליית שכר חד פעמית, והתחייבות למתן צו הרחבה, שיחיל את תנאי ההסכם שייחתם גם על העובדים הסוציאליים המועסקים בעמותות. כיום עובדים סוציאליים רבים מועסקים על ידי עמותות שממלאות תפקידים שהמדינה הפריטה, ונסמכות על תקציבים שהמדינה מעבירה להן. בעמותות הם מועסקים לעיתים בשכר גבוה יותר, אך לא זוכים לתנאים הסוציאליים של עובדי המדינה, אין להם יכולת להתארגן, ואין להם אופק של שיפור תנאי ההעסקה שלהם. הסכם שלא יכלול את המועסקים בעמותות יגדיל את התמריץ להעביר שירותים נוספים מהמדינה לידי העמותות, שבהן תנאי ההעסקה של העובדים הסוציאליים טובים פחות. על הרקע הזה, דחו ביום א' (20.3.11) העובדים הסוציאליים את ההסכם אליו הגיעו ראשי האיגוד וההסתדרות מול משרד האוצר, והם ממשיכים בשביתה.

מודעות פרסומת

One Comment to “שביתת העובדים הסוציאליים -רשומת אורח”

  1. לכול העובדים הסוציאלים מאחר ועופר עיני החליט שהוא הוציא את ההסכם הכי טוב ולא ניתן להוציא הסכם יותר טוב ובזה הוא מכשיל את מאבקכם כול שנותר לכם לעשות הוא להרים טלפון לעמי מכול לעובדים והצטרף אליהם ואז אתם תיראו איך מתנהל מאבק לבי ליב איתכם ומקווה שתצליחו כי מגיע לכם ורק משום שאין לכם כוח אתם לא מקבלים את מבוקשכם ,לעופר עיני יש כוח אבל כנירא שאתם לא מספיק חשובים בכדי שהוא יפעיל את השפעתו על האוצר כמו שאמרתי רק כוח לעובדים יכול … !
    נ.ב.
    מנסיון במקום העבודה שבו אני עובד .
    שיהיה לכם בהצלחה לאון מהדרום ….!!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: