סדר פסח ראשון של חלוצים

חגי ישראל מצאו את החלוצים לעיתים קרובות נבוכים. רחוקים מבית ההורים והמשפחה, ללא ילדים להעביר להם תרבות וללא רצון לציין את החג לפי ההלכה הדתית המקובלת, חיפשו החלוצים דרך לבטא בחגיהם את חייהם החדשים. בתקופת העליה השניה, היו צרות אלה לעיתים קרובות מהוססות ולא מגובשות. מתאר יוסף שפרינצק את הסדר הראשון באוּם-ג'וני, העתידה להפוך לדגניה:

אזכור: ליל-הסדר הראשון באום ג'וני, בשנת תרע"א. הייתי עם קומץ הבחורים והבחורות, אשר בארשת פניהם הקורנות קראו את ה"מה נשתנה" החדש של חיינו, ותהיתי אותה שעה: השומעים? הישמעו את צלילי ההגדה החדשה אבותיהם ואחיהם הצעירים, המפוזרים בעולם הגדול? אותו כינוס שנתכנסו בליל הסדר נסתיים בסערת ריקודים. גורדון הזקן ובוסל הצעיר השתלבו במחול הנלהב כשהם שרים: "בוקר, בוקר בא – לעבודה.

רק בשנות השלושים, החלו סדרי הפסח הקיבוציים להערך מסביב להגדה כתובה, כאשר כל קיבוץ כותב לעצמו הגדה (במקרים רבים נכתבה הגדה חדשה בכל שנה), ורק בשנות החמישים החלו להיות מודפסות ההגדות הקבועות האחידות של הקיבוצים.

בימי הפסח אנו מצגים בכנרת תערוכה של הגדות קיבוציות. מחר בבוקר נפרסם כאן את תוכנית הפעילות המיוחדת לימי חול המועד.

חג חירות שמח.

צוות חצר כנרת

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: