על המעשה שלנו בחצר

את הרשימה הבאה כתבנו לבקשת אתר "דוגרי נט" , שפירסם אותה גם על גבי דפיו שלו:

חצר כנרת היא הבית והשורשים הרעיוניים שלנו, אדמת מולדתנו. הגענו אליה לאחר שנים ארוכות שבהן החצר הוזנחה פיזית, וגם הרעיון הציוני-שיתופי נראה שדועך ומתפורר. בחמש השנים האחרונות פועל במרכז המבקרים בחצר כנרת צוות מדריכים חברי קבוצות הבחירה של "המחנות העולים". אנו חברי קיבוצי מחנכים שיתופיים של התנועה, המתגוררים בנצרת עילית, במגדל העמק ובנערן, מאז אנחנו בתהליך של בניה מחודשת.
המועצה לשימור אתרי מורשת, המנהלת את המקום, עוסקת בשימור ושיפוץ מבני הבזלת היפים, ואנחנו עוסקים בהחייאת הסיפור. אנו, שרואים בעצמנו את ממשיכי דרכם של החלוצים שעברו בחצר והכשירו את עצמם להגשמה, שואפים להיות חוליית ההווה בסיפור, ולהשיב את החצר העתידית להיות מה שהייתה בעבר: מרכז הכשרה לאלה הרואים בעצמם את בוני החברה הישראלית לאור הרעיון השיתופי-חלוצי, למי שזוכרים שהציונות לא הסתפקה בשאיפה לחזור אל הארץ, אלא ראתה בה כלי ליצירת חברה טובה יותר.
מרכז הפעילות שלנו נמצא בחצר עצמה, בה אנו מדריכים יחידים וקבוצות בכל הגילאים, מילדי הגנים ועד גמלאים, מכל החברה הישאלית, וגם ותיירים מהעולם. עם חלק מהמבקרים אנו יוצאים גם לסייר בשבילי הסיפור והסביבה: הולכים במשעולים בין דגניה לכנרת אל נקודת הראשית של התנועה הקיבוצית, מבקרים בבית העלמין של כנרת לחוף האגם, ומעפילים אל החלוצים בביתניה עילית. אנו עובדים בצוות שיוויוני, יוצר, לומד ומתפתח, בוחנים את עצמנו לאור הרוח החלוצית ומעשי קודמנו בחצר. העבודה שלנו בחצר היא עבודה תנועתית, חלק מהמשק החינוכי של הקיבוצים שלנו.
מה קורה לאדם במהלך עבודתו?
הרעיון ליצור את יומן הרשת של החצר עלה מהרצון להגדיל את החשיפה הציבורית של המעשה שלנו, לעדכן בנוגע למתחדש בחצר, ולאפשר לנו ליצור אפיק נוסף לשיחה חינוכית, לפני הביקור בחצר כנרת ולאחריו. בנוסף, אנו משתדלים להעלות ליומן "נגיעות" מעניינות מתוך הסיפור ההיסטורי, שמתקשרות לימינו, ויכולות להעשיר את הקורא. מתוך כך יזמנו את פרוייקט השביתה הגדולה, במלאות מאה שנה ל"שביתה הגדולה" בחצר כנרת, שהפכה לאבן דרך בתולדות תנועת העבודה. בשביתה זו החליטו הפועלים, בעקבות פערים ברמת המחיה ומערכת יחסי אנוש מעורערת, "לפטר" את המנהל, ולהפעיל את החווה תחת אחריותם. כמו-כן הבאנו מערכון לחג הפורים שכתבה רחל המשוררת בקבוצת דגניה.
אנו מרגישים שהמפגש כיום עם סיפורה של העליה השניה בכנרת מזמין להציב מחדש במרכז השיחה את העבודה. מצד אחד, זוהי פעילות חייו המרכזית של האדם, לה הוא מקדיש את רוב זמנו. מצד שני, התרבות בימינו מציבה אותה במקום שולי, ומתרכזת בפנאי.
המפגש בחצר מזמן את השאלה "מה קורה לאדם במהלך עבודתו?" האם הוא עובד בתנאים ראויים? האם הוא מקבל גמול הוגן למאמציו? האם הוא זוכה ליחס של כבוד מצד הסובבים והמנהל? האם הוא מרגיש אחראי למעשיו, או שהוא עוד בורג אנונימי במערכת? אנשי העליה השניה הציבו את ערך העבודה במרכז, מכיוון שרצו ליצור סביבת עבודה הוגנת, שבה העובד זוכה לכבוד ולגמול הראוי, ולא פחות חשוב מכך, מרגיש שהוא יוצר בעבודה ואחראי להצלחתה.
כמעט בכל מקום בשוק העבודה שמסביבנו, אנחנו רואים את התופעות ההפוכות: ניצול, זלזול, משכורות ותנאי עבודה לא ראויים, וניהול היררכי שלא קשוב ולא משתף את העובדים בשטח. כמרכז מבקרים הנשען על סיפור היסטורי, אנו לא עוסקים במעורבות ישירה במאבקי עובדים. אנו מנסים לתרום את חלקנו בדרך החינוכית: ארחנו בחצר ישיבת הנהגה של ההסתדרות הכללית החדשה, קיימנו יום עיון לרגל מאה שנים לשביתה הראשונה, אנו פוגשים באופן קבוע קבוצות מקורס המנהלים של חברת החשמל לשיחה על מנהיגות בעבודה ויחסי עובד-מנהל, וככלל, אנו משתדלים להזכיר למבקרים שכל עובד זכאי לצפות ולדרוש גמול הוגן ולכבוד עבור עבודתו, בו בזמן שהוא מחוייב לעשות אותה כהלכה – גם אם הסביבה מסביב אינה דואגת לכך. שאלה זו היא שעמדה במרכז הסיפור ההיסטורי של בניית החברה הישראלית.

ראשוני החצר.

ההקשר הרחב של פעילותנו: בניית חברה סולידרית
בהקשר רחב יותר, הצוות שלנו אינו פועל בחלל הריק. הוא חלק מקיבוצים ומתנועה, שעוסקת בדרכים אחרות במאבקי עובדים ובבניית החברה הישראלית כחברה צודקת. הפעילות בתחום זכויות העובדים מגלה שסביב נושא זה אפשר לחבר לפעילות משותפת בקלות יחסית אנשים ממגזרים שסדר היום הפוליטי (ה"ביטחוני" בעיקרו) דואג להפריד בינהם ולשסות אותם זה בזה. הצורך בסולידריות רחבה בתחום יחסי העבודה יוצר אינטרס משותף ומחנה משותף ליהודים וערבים, דתיים וחילונים, גברים ונשים.
מתוך חצרנו הקטנה והסיפור הגדול, אנו משתדלים להיות שותפים בבניית חברה ישראלית שזוכרת שכמו כל חברה אנושית, היא חברת עובדים. שהחבר בה, כדברי ברל כצנלסון: "דורש אף הוא את מתן שכרו: סיפוק הנפש, הכרה כי לא בשביל משטר עבדים הוא עובד, כי לא דורות של אריסים עלובים הוא מעמיד לשם גאולה עלובה, כי חיי אדם הוא מכין לעצמו, לבניו ולעם."
מודעות פרסומת

One Comment to “על המעשה שלנו בחצר”

  1. תחזקנה ידיכם. עלו והגשימו!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: