פריחת החורשף

ביאליק כותב על אהבתו לממלכת הזוהר, היא ממלכת האביב, ושירת הזוהר, היא הפריחה. המשורר מתאר מסע בין צפרירי בוקר, מעיינות וטללים בתפאורת פריחה וחמה יוקדת.

כאן תמונות של חורשף עם בוקר קיצי בחצר.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

אָז נִפֹּל בַּכִּכָּר, בְּטַל-אוֹרוֹת נִתְבּוֹסֵס –

הַכָּר הִזְהִיר פִּתְאֹם בְּאַלְפֵי נְגֹהוֹת

וַיִּקְרַן הַדֶּשֶׁא בְּאוֹרִים רִבֹּאוֹת

וּבְשֶׁבַע עֵינַיִם כָּל-בַּרְקָן הִתְנוֹסֵס.

עַל-כָּל-קוֹץ וָקוֹץ תִּרְעַד אֶבֶן בָּרֶקֶת,

וְקֶרֶן אֶל-חֹד כָּל-נַעֲצוּץ תִּתְנַפֵּץ

וּלְצִיצַת פָּז דַּקָּה וּרְדוּדָה נֶחֱלֶקֶת.

זֹהַר לביאליק

מודעות פרסומת
תגים: ,

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: