על סדר היום – לקראת הימים הבאים

על סף העתיד עומדות רגלינו. שעת הפתרון לחלום-הקדומים מתקרבת. מה יהיה תוכנו?

העם העברי השיג את כרטיס-הכניסה לשוב לארצו ולעשות את העבדה המחכה לו.  מה איפוא יהיה תוכן החיים הלאומי-החברתי של שיבת ציון בימינו, תוכן החיים אשר יֵעשו פה?

כך פותח ברל כצנלסון את נאומו באספת הפועלים ברחובות בפורים 1918, שזכה לכותרת "לקראת הימים הבאים". על סדר היום הלאומי שלאחר הצהרת בלפור, הוא מציב לא את שאלות המסגרת הלאומית העומדת לקום, גבולותיה וסמליה, אלא את שאלת דמותו החברתית-כלכלית של היישוב העומד להבנות בארץ . בחודש האחרון שב נושא זה, שהיה לב מפעלה של העליה השניה, ותופס את מקומו על סדר היום הציבורי:

אם העם רוצה לגאול את אדמתו ומקדיש לזה את חלומותיו, אמצעיו, בניו ובנותיו, אין כוונתו כלל לגדל בעלי אחוזות וחיל פרולטריון חקלאי משועבד לו. מהי הפרספקטיבה המושכת את הלבבות? האומנם לשמש הדום [השרפרף הקטן שמניחים עליו את הרגליים] לבעלי האחוזות, שבטוב ליבם יאספו גם פועל עברי תחת כנפיהם בין מחנות זרים ומשועבדים? האומנם להיות פועל חקלאי קרוע מן האדמה, משחק לתעלולי משגיחים וקפריזי פקידים, כלי מלא התמרמרות, עלבון וצער, "שבר כלי" בעבודה, באופן היותר טוב מין אומן בעבודת האדמה, אשר כל רוח תפזרהו, שבניו גדלים תלושים, מחוסרי בית, פינה וד' אמות שלהם?

העובדים "המסתפקים במועט" דורשים "תכלית": מתן שכרם בעולם הזה. החלוץ הצופה לעתיד דורש אף הוא את מתן שכרו: סיפוק הנפש, הכרה כי לא בשביל משטר עבדים הוא עובד, כי לא דורות של אריסים עלובים הוא מעמיד לשם גאולה עלובה, כי חיי אדם הוא מכין לעצמו, לבניו ולעם.

ברל כצנלסון בצעירותו

ברל כצנלסון בצעירותו

השאיפה הלאומית בהתגלותה בחיים, בהיותה ליֵש מוחשי, אינה יכולה להיות נייטרלית, חסרת תוכן חברתי. תוכן חייה הפנימי, החברתי, מוכרח להיגלות. ואין בימינו תנועה לאומית קונקרטית אשר תוכל להימנע מלעמוד ביחסים ידועים לשאלות העבודה וחיי החברה.

כבר עברו הימים, אשר אפשר היה בתמימות לדבר על תנועה לאומית ולא לכוון בזה לענייני העם החי, הרחב, השלם.

האומנם ישקיע העם את כוחותיו בבניין בית לאומי, אשר לנדלורדים [בעלי אדמות] ישורו [ישלטו] בו, אשר מתחת ל"חירות הלאומית" תשלוט העבדות הכלכלית, אשר הזהב יקנה בו את הכל, העובד יעבוד תחת שבט הנוגש, ובאשת [סירחון] התרבות הקיימת – קיפוח חיי העובד, שעבוד האדם – תפרח ותשגשג?

ארץ ישראל – אחר כל ההסכמות – לא תיבנה מבלי מחנות המוני חלוצים עברים. ואלו היבואו לארץ למען הכין לבניהם אחריהם בית עבדים?

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: