"לעבדו בזעת אפי", במאה ה-21 | אלי אשכנזי

פורסם בהארץ, 17.10.11 :

כשהוא לבוש כחלוץ, כפי שמחייב אותו תפקידו כמדריך בחצר כנרת, ניכש אתמול אבשלום בן-צבי את ערוגות גן הירק שבעורף המבנים ההיסטוריים בחצר. "אני מתקשה להבין איך אותם חלוצים וחלוצות חיו פה, על אחת כמה וכמה כשאני עובד בגן הירק", אמר בן-צבי בחום הכבד שרבץ אתמול על העמק, כשהוא מנגב את הזיעה ממצחו, בדיוק כפי שעשתה זאת רחל המשוררת, מאה שנה לפניו. "אולי מעולם לא השכמתי עם שחר לגן, לעבדו בזעת אפי?", כתבה באחד משיריה המפורסמים.

לבן-צבי וחבריו לצוות ההדרכה בחצר כנרת, אין צורך לעבוד ולהזיע כדי להעריץ את אותן דמויות מופלאות שחיו ועבדו במקום לפני 100 שנה; עבודתם במקום נעשית בתחושת שליחות עמוקה. "כנרת, תקופת התקופות, שיר השירים של העבודה ושל תורת חיים חדשה", כתבה בחוות העלמות שושנה בלובשטיין, אחותה של רחל המשוררת, ובעיני המדריכים הצעירים מדובר בתורת חיים שיש להנחיל גם היום.

מדובר בקבוצה של חמישה צעירים, בשנות ה-20 לחייהם, המשתייכים ל"המחנות העולים – קבוצות הבחירה", וחיים בקבוצות שיתופיות משימתיות. הם התמחו בהדרכה בחצר כנרת והם שמפעילים את התוכנית החינוכית באתר, מטעם המועצה לשימור אתרי מורשת. לאחרונה הקימה קבוצת המדריכים גן ירק במקום, מרצון לדמות את גן הירק שבו עבדו החלוצות מחוות הפועלות, שהוקמה בדיוק לפני 100 שנה.

חלוצות עובדות

חלוצות עובדות. צילום: רפרודוקציה גיל אליהו

"הרעיון שבהקמת גן הירק נולד כפרויקט חינוכי", מספרת זהבה חכם-גבאי, מנהלת חצר כנרת מטעם המועצה לשימור אתרי מורשת. "אנחנו רוצים שקבוצות של בני נוער יעבדו פה ויתחברו לחצר. כמו כן גן הירק נועד גם כדי לתת קצת צבע לאתר. החצר ריקה מצבעוניות". מלבד גן ירק שהוקם כבר, מתכננת חכם-גבאי גם לפתח את הטרסות העליונות שמעבר לחומות החצר, "אלו שעבדו בהן א.ד. גורדון וחבריו והיום אנחנו רוצים להחזיר עטרה ליושנה". בטרסות גידלו החלוצים גידולים שונים, החל מירקות שונים ועד נסיונות בנטיעות של עצי הדר ועוד, כשאת הגידולים השקו במים שסחבו בדליים מהכנרת. כעת פונה חכם-גבאי בבקשה למתנדבים בעלי ידע חקלאי שיסייעו בפיתוח ושחזור גן הירק והטרסות.

חוות העלמות בכנרת פעלה רק שש שנים, בין 1911-1917, אבל תפסה מקום מרכזי בסיפור החלוצי. "חוות העלמות הפכה למיתוס בשל הדמויות שהיו בה: חנה מייזל, שרה מלכין, חיותה בוסל וכמובן רחל ועוד. כל אשה שם היא סיפור בפני עצמו", מספרת ד"ר סמדר סיני, שחקרה את מקומן של הנשים בתקופת העלייה השנייה.

"למקום המרכזי של חוות העלמות תרם גם החיבור לחצר כנרת שהיתה המקום שבו התהוו הקבוצות השיתופיות, ולמעשה כור ההיתוך והרחם ממנו יצאו לכל מקום בגליל", היא מוסיפה ומציינת גם את ספרה של שולמית לפיד, "חוות העלמות", כחלק מהנצחת המיתוס.

בן-צבי בעבודות השחזור

בן-צבי בעבודות השחזור. צילום: תצלום: גיל אליהו

חוות העלמות הוקמה צמוד לחצר כנרת, אך בנפרד ממנה, בידי האגרונומית ד"ר חנה מייזל ובתמיכת ארתור רופין, כחווה להכשרת הצעירות לעבודה חקלאית. בשש שנותיה עברו בה כ-70 צעירות. "החווה היתה מקום של עצמאות נשית, מקום שבו בא לראשונה לתודעה השוויון בין המינים", אומרת חכם-גבאי. "חנה מייזל רצתה שהנשים יהיו עצמאיות. החלוצות רצו להיות שותפות, ולבסוף הפכו כובסות ומבשלות, ומטרת החווה היתה לשנות את המצב הזה".

חרף בידודה של החווה, "הרבה הורמונים עפו באוויר", מוסיפה סיני פרטים, "אבל חנה מייזל שמרה על הצעירות כמו במנזר, כעל בבת עינה".

היוזמה של בן-צבי וחבריו לצוות ההדרכה, הם מקווים, תצליח ולו במעט להמחיש את נושא עבודת הכפיים והחקלאות. "אני קורא בעניין את התיאורים של ברל כצנלסון מתוך יומניו בגן הירק של כנרת", אומר בן-צבי, "כשהוא מתאר מה קורה לעגבניה בחום של 40 מעלות ואיך הן נשרפות ומקבלות טעם של אלכוהול, זה מרתק אותי. גידול העגבניות, כאן בגן שהקמנו, מוסיף לכך ממד נוסף".

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: