זה שיר פרדה

שלום לקוראים. עקב נסיבות כאלה ואחרות, בתום חודש אוגוסט סיים צוות ההדרכה של המחנות העולים את דרכו בחצר, ולכן גם הבלוג מסיים את פעילותו. בחרנו להפרד בשירו של נח נפתולסקי, שנכתב על עזיבתו (ביחד עם בנציון ישראלי ומאיר רוטברג) את העבודה והחיים בכנרת, מתישהו בשנת 1909 או 1910.

הַגְּזֵרָה בִּישֵּׂר הָרֵעַ

מִכִּנֶּרֶת לְהִפָּרֵד

אֱלֹהִים לְבַדּוֹ יוֹדֵעַ

אֶת הַצַּו לְהִטָּרֵד.

מַשׁמָעוֹ יָדַע יָדוֹעַ

זֶה מִי שֶׁעַל רֹאשׁוֹ עֵצָה

אַךְ יָצָא צַו מִגָּבוֹהַּ

וְנִכְנַע לַפְּקֻדָּה.

מִשַּׁלִּיט גְּזֵרָה יָצָאָה

לַשּׁוֹמֵר אֵין כָּאן מָקוֹם

חֲבוּרָתֵנוּ יַחַד בָּאָה

נֵצֵא יַחַד עוֹד הַיּוֹם.

שֶׁמֶשׁ בֹּקֶר בַּשַּׁמַיִם

בְּתֹפֶת תַּמּוּז הַיָּפָה

כָּל הֶָרְכוּשׁ עַל הַכְּתֵפַיִם

אֵין תְּלוּנָה עַל הַשָּׁפָה.

שֶׁמֶשׁ לְאַט עוֹלָה בָּאֹפֶק

מִתְרוֹמֶמֶת הִיא רָפָה

בּנוּ הִתְאַפֵּק הַדֹּפֶק

וְרוּחֵנוּ הִתְעַטְּפָה.

[…]

יִתָּכֵן לוּלֵי נֻתַּקְנוּ

מִכִּנֶּרֶת לְיָמִים

כֹּה בְּכֹח לֹא רֻתַּקְנוּ

אָז אֵלֶיהָ עוֹלָמִים.

לַכִּנֶּרֶת עוֹד הַגֶּשֶׁר

אַחֲרֵינוּ לֹא נִשְׂרַף

בֵּין שְׁלָשְׁתֵּנוּ הֻדַּק קֶשֶׁר

עַד הַיּוֹם הוּא לֹא רוֹפַף.

יַעַן סוֹעֲרִים נִפְרַדְנוּ

וּלְבָבֵינוּ פּוֹעֲמִים

עַל סוֹדָהּ פִּתְאֹם עָמַדְנוּ

נִגְלוּ לָנוּ הַקְּסָמִים.

הֶרָה מִכִּנְרוֹת עָלִינוּ

וְעָמַדְנוּ נִדְהָמִים

יַחַד לְאָחוֹר פּנִינוּ

נֹכַח אַגָּדַת קְסָמִים.

[…]

כְּאַגָּדָה פּרוּשָׂה כִּנֶּרֶת

כְּאַגָּדָה מִימֵי קְדוּמִים

וְרוּחֵנוּ עוֹד נִסְעֶרֶת

מֵחָזוֹן וּמִקְּסָמִים.

וּפְלָאִים כְּמוֹ מִכִּנֶּרֶת

קוּרֵי קֶסֶם נִמְתָּחִים

וּבַלֵּב פִּנָּה נִסְתֶּרֶת

הֵם אֵלֶיהָ נִמְשָׁכִים

וְנִדְמֶה קִשְׁרֵי כִּנֶּרֶת

לְעוֹלָם הֻדְקוּ חָזָק

הַפְּרֵדָה הִיא מַה קּוֹשֶׁרֶת

קֶשֶר עַד לֹא יְנֻתַּק.

[…]

עַד הַסֵּבֶל עַל כְּתֵפֵינוּ

לַכִּנֶרֶת יְרֻתַּק

חוּט מְשֻׁלָּשׁ קָשַׁר נְעוּרֵינוּ

בִּמְהֵרָה לֹא יְנֻתַּק.

וְנַמְשִיְך דַּרְכֵּנוּ הֶרָה

וְהַדֶּרֶךְ כְּמוֹ בְּטוּחָה

אַךְ רַגְלֶנּו קְצָת פִּגֵרָה

עַיִן מַטָּה נִמְשְׁכָה.

[…]

וּקְסוּמִים עָמַדנוּ כָּכָה

לַמַּרְאֶה אֲחוּזֵי חִיל

וְרוּחֵנוּ בָּנוּ שַׁחָה

כִּי קָטֹנּוּ מֵהָכִיל.

כָּכָה לַמָּקוֹם רֻתַּקְנוּ

וְחָדַלְנוּ לְהַעְפִּיל

אֶל עָמְדֵנו כּה נִדְבַּקְנוּ

וַנִּדֹּם דּוּמָם וָחִיל.

כִּי קָשְׁתָה פְּרֵדַת כִּנֶּרֶת

אִישׁ מִבַּיִת כּה נִפְרַד

בֹּו אִלְּמָה נִימָה נִסְעֶרֶת

דּוּמִיָּה נַפְשׁוֹ תִרְעַד.

[…]

דֹּם קָפָאתִי קְפוּא-הָאֵלֶם

מַטָּה מַבָּטִי צָנַח

וּבָעַין קָפָא צֶלֶם

אוֹתוֹ נֵצַח לֹא נִשְׁכַּח – – –

וְאִם זָנַחְתִּי פִּסְגֹותַיִךְ

פַּעַם צָעֲדוּ רַגְלַי

עוֹד לָעֵת אָשׁוּב אֵלַיִךְ

גַּם תָּשׁוּבִי אַתְּ אֵלַי.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: