"לעבדו בזעת אפי", במאה ה-21 | אלי אשכנזי

פורסם בהארץ, 17.10.11 :

כשהוא לבוש כחלוץ, כפי שמחייב אותו תפקידו כמדריך בחצר כנרת, ניכש אתמול אבשלום בן-צבי את ערוגות גן הירק שבעורף המבנים ההיסטוריים בחצר. "אני מתקשה להבין איך אותם חלוצים וחלוצות חיו פה, על אחת כמה וכמה כשאני עובד בגן הירק", אמר בן-צבי בחום הכבד שרבץ אתמול על העמק, כשהוא מנגב את הזיעה ממצחו, בדיוק כפי שעשתה זאת רחל המשוררת, מאה שנה לפניו. "אולי מעולם לא השכמתי עם שחר לגן, לעבדו בזעת אפי?", כתבה באחד משיריה המפורסמים.

לבן-צבי וחבריו לצוות ההדרכה בחצר כנרת, אין צורך לעבוד ולהזיע כדי להעריץ את אותן דמויות מופלאות שחיו ועבדו במקום לפני 100 שנה; עבודתם במקום נעשית בתחושת שליחות עמוקה. "כנרת, תקופת התקופות, שיר השירים של העבודה ושל תורת חיים חדשה", כתבה בחוות העלמות שושנה בלובשטיין, אחותה של רחל המשוררת, ובעיני המדריכים הצעירים מדובר בתורת חיים שיש להנחיל גם היום.

סוער בחצר

בסוף השבוע האחרון, היתה סערת רוחות וגשמים ששטפה את מרכז וצפון המדינה. שיטפון אינו נחלת החצר, אלא מאורע ארצי. אך בכל זאת עלתה לנו השאלה: מה ההבדל בין גשמי ברכה לבין שטף שצף של מים אדירים. לחקלאי, איש השדה?

אנחנו מביאים תמונות מן החצר ושלושה קטעים מן הארכיון:

חנה מייזל כותבת למנהל המשרד הא"י של קק"ל והעוזר של ארתור רופין, על תוצאות הסערה האחרונה והשיטפון בחצר כנרת.

גינת הירק של חוות העלמות המדוברת, הייתה ממוקמת היכן שהיום גן רחל [צומת העליה למושבת כנרת].

לכבוד האדון ד"ר טהון [30/4/1916]

ביפה [יפו]

א.נ.!

הננו מודיעים לו בזה שמי הירדן עברו את המפתן (הַצַמְדְ) אשר אצל המוטור,

כיסו את כל הביצה, השדה שבין הביצה ובין השדה ששייך לחוות הצעירות, וגם חלק מהשדה של חוות הצעירות. מלבד הנזק שהשתפכות המים הזאת כבר גרמה – כי כיסתה את כל האיקליפטוסים שנטענו השנה, לפני שנה ולפני שנתיים, וגם חלק מהירקות של הקבוצה ושל חוות הצעירות – נשקפת סכנה גדולה לבריאות התושבים, אם לא יעשה דבר מה תכף ומייד, כי החום מתחיל להיות גדול, ועם התנדפות המים האלה תתחיל בטח קדחת חזקה. כבר מורגש ריח של ריקבון.

אני מבקשת את האדון ד"ר טוהן לשלוח איש מומחה לחקור את הדבר ולעשות את הנחוץ.

בכבוד רב

ח. מייזל – שוחט

וברל כצנלסון כותב ביומנו על חילוץ בצלים בידי חלוצים:

שטף המים. עם ריבוי הגשמים, ואולי גם עם בנין הגשר על יד ביתניה – גאו מי הירדן. בשבת, י"ב ניסן [תרע"ו], עברו המים את הסכר על יד בית המוטור ושטפו את הביצה, אשר שנים עבדו בסתימתה וביבושה. אח"כ השתוו המים עם גובה הירדן ועמדו. אולי גם ירדו קצת. בתוך הבצל ביצה זורמת. ניסו לפתוח תעלות להוריד את המים, אבל לא הצליחו. כל המקומות הנמוכים אשר מסביב כבר היו מלאים מים בגובה אחד, בגובה החלקה.

ט"ו ניסן – ירד גשם חזק והמים עלו. נסתחפה חלקה הרבה יותר גדולה, ורק נראו קצות הבצלים מן המים. גם השום נסתחף… ריח הביצה מורגש למרחוק עד להחנק.

ט"ז ניסן – התחילו להוציא את פליטת הבצל בחרוף-נפש ממש. עומדים עד הברכיים ויותר בתוך הביצה, שוקעים ממש, ומוציאים את מה שאפשר להציל. יש כבר הרבה עלים רקובים ומסריחים. את הבצל הרטוב נושאים חבילות חבילות מתוך המים, מהלך רב, אל היבשה. במשך העבודה מצאו תחבולה להנצל מנשיאת הבצל הרטוב ומכל הסכנה הכרוכה בזה: סידרו "סירות" – גיגיות של פח מלאות בצל היו נושאות את הטוּב הזה אל "החוף". המים עלו מדי פעם בפעם…

וברל מתאר את העגבניות הקפואות מקור:

כל הזמן הזה עמדה השאלה: אם יש צורך בהשקאה ואם לאו, פסחו על שני הסעיפים ולא הכריעו. ב 15 כסלו כבר התכוננו והכינו הכל להשקאה, כשראו שהתקווה לגשם נכזבת, אבל השמים התקדרו, ירד גשם של 5 מ"מ וחדל. נדחתה ההשקאה ויחד אתה נדחה גם הגשם. במשך הסערות האלו ופחד המחלות נהפך הודה של החלקה לחרדה. נתרבו העלים והבדים [ענפים] הנובלים, שיחים קמוטים ונובלים, וסוף סוף נאלצו, אחרי כל הציפיה לגשמים, להשכות ב 24 כסלו, ערב חנוכה! – לא הספיקו לכסות את התלמים אחרי ההשקאה – והתחילה הרביעה [גשם] האמיתית מ-א' טבת שנמשכה 11 יום (25.12 – 5.1) ונתנה 202.3 מ"מ מים [כחצי מהממוצע השנתי]. במשך כל הזמן הזה והימים של אחרי הרביעה עמדו העגבניות כחולות ורועדות מקור, בתוך התלמים הפתוחים.

מדוע להקים גינה בחצר כנרת?

לאורך חיינו, אנו מחפשים מקומות בהם נצליח להרגיש מלאים מתוכן, מסופקים במאוויינו, אוהבים את מה שאנחנו עושים וחולמים לעשות. כשאנחנו כותבים חיבור שמצליח לצאת איך שרצינו, שנוגע בנקודה בה רצינו להתעסק, כשאנחנו מציירים ציור שיצירתו יצאה בדיוק איך שרצינו שתצא, כאשר הצבעים בו מדויקים להפליא, בשעה שאנחנו מעבירים הדרכה שבסופה הרגשנו את תחושת ההגעה לנחלה המובטחת, שבה המסר שרצינו להעביר עבר בצורה הנכונה ושהצלחנו לגעת בכל אותם מודרכים שלנו. כמו בתבשיל או בעוגה שאנו מבשלים והם ערבים לחך חברינו, קרובינו ומכרינו.

הערוגה הנזרעת היא היצירה של האדם הזורע, הוא השואל בליבו "כיצד היא תיראה? ומה ייזרע בה?" הוא המשקה, המשקיע  והשוקע בתוכה, ובסוף הוא גם הקוצר את פריה.

גינת הירק של צוות חצר כנרת, היא אותו הדבר אשר בליבנו, אותה תחושה מופלאה של יצירה, של חידוש והתחדשות. הרי פה בחצר היה המהפך של החלוצים, פה החלה החקלאות העברית, כאן הוא המקור שממנו היום אנשים יודעים איך לגדל אפילו את הצמח הפשוט שבפשוטים.

גינת הירק בחצר נחפרה ונזרעה מתוך רצון להביע את הקשר של המקום, של החצר, לחקלאות, הרי לא הגיוני שפה בחצר הזו שבה היו לימודי החקלאות הלאומית הראשונים, לא יגדל דבר, חייבים להבין ולהמשיך את הקשר הזה.

גַּנֵּנוּ – על גינת הירק בחצר כנרת

 

 

רק ניסוי וטעייה רצופי תקוות ואכזבות יכלו ללמד מה אפשר ומה אי אפשר לזרוע ולשתול באדמה החידתית הזאת (…) מי שהזדקף לרגע מן התלם העדור-חלקית, נשען על קת הטורייה, מחה את מצחו והסתכל סביב, יכול היה רק לומר לעצמו, ברוסית כבושה, שיידרשו הרבה מים, הרבה מאוד מים, עד שהמקום הזה יתחיל לשתף פעולה..

מתוך: מה ראתה החסידה /אסף ענברי

גַּנֵּנוּ לחנה מייזל
בחצר כנרת מתחדשת גינת הירק, גינה זו מהווה גשר בין העבר לעתיד. הגינה מאפשרת הקניית ערך עבודת האדמה באופן חווייתי – התנסותי למבקרים, בדגש על ילדים.
הגינה מהווה תוכן פיזי-ויזואלי לחצר וכן משחזרת את גן הירק ההיסטורי.

פעילות חינוכית בגינת הירק

בהדרכות, הילדים עובדים יחד, ובסוף העבודה יוצאים עם תוצר: תה צמחים, פיתות עם זעתר מהגינה, עציץ אישי, זרעים לגינה כיתתית וכדומה.
אפשרויות נוספות: יש אפשרות להרחבת הגינה לטרסות תחת חצר כנרת.  וכמובן, אפשרות להקמת ערוגה כיתתית, והכנת שלט של  הכיתה, בניית דחליל, צילום החניכים לב ושים כחלוצים.

גינת הירק כתוכן פיזי לחצר, ושחזור שיטות עבודה

• נתינת גוונים חדשים בחצר: ממַצָע זרעים, לירוק, מלבלב ופורח. "צביעת" החצר תוך שחזור סוגי הגידולים, והעבודה הידנית.
• הגידולים איתם אנו משחזרים: בעיקר ירקות. עם הזמן, נגדל גם פירות.
• הגידולים לפעילות חינוכית: בעיקר צמחי תבלין.
• גידולים לצורך 'גון וצבע' בחצר: פרחים, שיחי נוי וכד'.

גינת הירק במסגרת "אימוץ אתר" של המועצה לשימור אתרים

סימנו מטרות:

• קשר חינוכי ארוך טווח עם כיתה מהאזור.
• הכרות של הילדים עם ההיסטוריה המקומית, דרך התנסות חווייתית.
• עזרה בפיתוח  ואחזקת גן הירק.
• חיזוק הזיקה בין בית הספר והחצר.
• הזדמנות לחיבור חינוכי רחב יותר. למשל: הילדים ידריכו את שאר ילדי ביה"ס בחצר. יקיימו פעילויות מיוחדות/ טקסים וכד'.

באופן כללי, אנחנו עובדים ביומיום בגינה, שותלים וזורעים, מעשבים ומנקים, משקים ומטפחים את הגינה ברוח ההיסטורית של היותנו בחוות הכשרה חקלאית לאומית. לכן, זהו תוכן חשוב מאין כמוהו ללמוד ולהתנסות בעבודה חקלאית, ללמוד ליצור בה את גינתנו ולקצור את יבולנו "כי בעבודה לקינו ובעבודה נירפא…".