לדמותו של מאיר אינגברמן – פוסט אורח

פרוייקט השביתה הגדולה מלווה  ממרחק של מאה שנים את השביתה בחצר כנרת. לדף הפתיחה של הפרוייקט.

 

יומן השביתה מתכבד לארח את איריס טוקר, צאצאית למשפחת אינגברמן, שאותה פגשנו בחצר במסגרת מחקר רציני שערכה על תולדות המשפחה.

מאיר  אינגברמן – קרבן שוא?

מאיר אינגברמן היה אח של סבא שלי. האמת שלא ידעתי עליו כמעט ולא כלום פרט למותו בכנרת מקדחת. אפילו את מקום קברו לא ידעתי וגם אבי שביקש אותי לפני שנים לחפש את הקבר לא ידע שהקבר אינו בכנרת.

י"ב שבט – החמרה במצב

פרוייקט השביתה הגדולה מלווה  ממרחק של מאה שנים את השביתה בחצר כנרת. לדף הפתיחה של הפרוייקט.

 

יום שישי, י"ב שבט תרע"א, היה יום גשום בכנרת, דבר שהשבית את רוב עבודת האנשים והבהמות. במהלך היום, הגיע שליח מטבריה, ובידיו פתקא עבור אחד מפועלי החווה הותיקים, משה אינגברמן. על פי הפתקא, מצבו של אחיו מאיר אינגברמן ,שחלה בקדחת לפני כשמונה ימים ואושפז בבית החולים בטבריה, מחמיר, ויש לבוא לראותו מיד. היה ברור שמאיר גוסס, ואולי כבר נפטר. סיפר אחד מפועלי בית המוטור, מנחם מנדל שמואלביץ (ממש"י):

אחד הפועלים ניגש לברמן וביקש ממנו בשם חבריו, שירשה להם לרתום עגלה וללכת לטבריה להלוות חברם המת, כפי שאפשר להבין מהפיתקא שנתקבלה מטבריה. ברמן הרשה להם. אך כשראו כי מספר החפצים ללכת לטבריה גדול מאוד ועגלה אחת לא תספיק להם ברפש כזה, החליטו לרתום עוד עגלה אחת. מצב רוחם היה נרעש מאוד ושכחו כלל ע"ד [על דבר] הרשיון הרשמי שצריך לקבל מברמן על העגלה השניה. פתאום יצא ברמן והחל לצעוק עליהם על שהעזו לקחת עוד עגלה, די לפי דעתו גם באחת, ואם אחדים ילכו רגלי – אין הסכנה גדולה כ"כ [כל כך]. הפועלים נעלבו באופן היותר מכאיב מהתייחסותו של ברמן ברגע נורא כזה, בהתייחסות זו לפועל היותר חרוץ שעבד כשנתיים בחווה ומת בקדחת צהובה, הרגישו הפועלים מעין "עמידה על דם רעך". הם תיכף התירו את שתי העגלות גם יחד והלכו לטבריה רגלי ברפש – רפש מתחת לרגליהם וכאב עצור בלבותיהם…

 

 

 

 

כ"ט בטבת – שביתת אזהרה

פרוייקט השביתה הגדולה מלווה  ממרחק של מאה שנים את השביתה בחצר כנרת. לדף הפתיחה של הפרוייקט.

 

אחרי שהציעו לפני ברמן את הדרישות הנ"ל נכנס הוא למטבח הפועלים, נשא לפניהם נאום נלהב, הבטיח ולא הבטיח, הודה לא הודה בצדקת דרישותיהם והמסקנא היחידה שיכלו הפועלים להוציא מכל הנאום הנלהב הזה היתה, כי לברמן יש כשרון ארטיסטי במידה ידועה, ואולם  – במה שנוגע לעיקר הענין רוצה הוא לפטרם רק במילים ובנאומים נלהבים. הפועלים החליטו לשבות מעבודתם. אחרי ששבתו חצי יום נכנס איתם ברמן במשא ומתן, הבטיח להם לתקן תיכף את הקסרקטין ולהעתיק את המשרד במשך עשרה ימים, לא יאוחר. בנוגע לשתי הדרישות הנשארות, הרי הוא יכול להקציב על אחריותו רק 25 פרנק בשביל חובש ולבנות חדר לחולים אין הוא יכול בלי רשותו של הד"ר רופין, אלא שהוא תכף יכתוב לו אודות זה.

ממש"י [מנחם מנדל שמואלביץ'], מפועלי בית המוטור