יומן הרשת של צוות חצר כנרת
פרוייקט השביתה הגדולה מלווה ממרחק של מאה שנים את השביתה בחצר כנרת. לדף הפתיחה של הפרוייקט. לכל רשומות הפרוייקט.
הפקידות והפועלים
הפקידות חוזרת על האכסניא שלה.
כסבורים היינו שכבר נפטרנו ממכה יישובית זו, שהרי הפקידות זו שפרחה ושגשגה בתקופת האפוטרופוסות הברונית [במושבות הברון רוטשילד] כמעט שנאכלה כולה בימי יק"א – אבל לא היינו אלא טועים. והריהי הולכת וקמה לתחיה בשיטת הפקידות החדשה דמיתקרית בשם "פלשתינא-אמט" [המשרד הארץ ישראלי]
read more »
פרוייקט השביתה הגדולה מלווה ממרחק של מאה שנים את השביתה בחצר כנרת. לדף הפתיחה של הפרוייקט. לכל רשומות הפרוייקט.
השביתה הגדולה הביאה להחלפתו של משה ברמן ביואל גולדה. גולדה שיפר את היחסים בין הפועלים להנהלה, עודד את פעילות התרבות בכנרת וסייע בהרבת ציון האזכרה להרצל בכ' בתמוז. למרות זאת, לא הצליח להביא את החווה לאיזון תקציבי, ועזב אותה לאחר כשנה וחצי. בי"ד ניסן תרע"ב (1.4.1912) התפרסמו ב"האחדות", ביטאון "פועלי ציון", רשמיו של פועל שביקר בכנרת:
כל האחדות, האחווה והתרוממות הרוח השוררת עכשיו בין הפקיד והפועלים בשעות המעטות שלאחר העבודה לא באו אלא כריאקציה נגד כל אותם הסכסוכים והמריבות והקטטות, שנתעוררו ונשנו וחזרו, לצערנו בכל יום, תמיד בצורות שונות ובתמונות שונות.
read more »
פרוייקט השביתה הגדולה מלווה ממרחק של מאה שנים את השביתה בחצר כנרת. לדף הפתיחה של הפרוייקט. לכל רשומות הפרוייקט.
…פרצה השביתה בכנרת (בשבט תרע"א), בה הגיע משטר הפקידוּת לידי משבר קשה. יותר מקשיי התנאים הביא לידי משבר קושי "היחסים". הפועלים היו נתונים בתנאי דירה איומים, חלו הרבה ללא כל טיפול רפואי. חולים היו שוכבים על הרצפה, ללא מיטות, תחת גג דולף, ולעיניהם נבנה בית-מידות בשבל משפחת הפקיד. באו שני מקרי מוות, בזה אחר זה, והפקיד סירב לתת זוג פרדות ללוָיה. הפועלים, בשובם מן הלוָיה, שלחו משלחת לפקיד והודיעו לו שהוא מפוטר. אולם כדי שהמשק הלאומי לא יסבו – הימים ימות הזריעה – החליטו הפועלים לקחת את החווה לידיהם עד ש"המשרד הארץ-ישראלי" יחליט על גורלה, ולנהל אותה בסדר גמור, והעבודה לא תשבות אפילו שעה אחת. הפועלים בכנרת לא ראו בחלומם, כי יבוא יום ומה שהם עושים עתה ללא כל תקדים יחשב למעשה מהפכני ביותר… הם גם לא העלו על הדעת, כי שביתה משונה זו, החרדה שלא לגרום הפסד כלשהו למשק הלאומי ושלא לאחר משהו בעונת העבודה, תהיה נדונה כמעשה חמור ביותר, חמור יותר מביטול מלאכה, כהתנקשות בזכות-בעלים, כמרד.
ברל כצנלסון
התחילה מלחמה ישירה בין הפועלים ובין האדמיניסטרציה על עצם הפרנציפ של הנהלת העבודה. בזמן שתנועת הפועלים הגיע לארץ לא ידעה בכלל שום פרנציפ ישובי ומשקי אחר מאשר הפרנציפ של האדמיניסטרציה. לא רק המשק הציבורי היה קיים על יסוד זה, כי אם כל המשקים הצבוריים בארץ וגם עבודתם של חובבי ציון. בכל המושבות הברוניות שלטה הפקידות, וגם כשהמושבות עברו לידי יק"א, ובזמן שההסתדרות הציונית התחילה להקים את החווה שלה, לא עלה על הדעת שאיזשהו משק יתנהל לא על יסוד הפרנציפ של האדמיניסטרציה מלמעלה. וכאן נתגלה, שקשה לעבוד עם הפועל העברי וקשה לפועל העברי לעבוד עם אדמיניסטרטור. לא הייתה אף חווה אחת בארץ, שהייתה לה תקופת עבודה שקטה, אם כי רבים מבין הפקידים התחילו את עבודתם מתוך רצון להרמוניה בינהם ובין הפועלים. קשים ביותר היו, כמובן, היחסים והתנאים במקומות אשרם בראשם עמדו אנשים, אשר לא הייתה להם לא לשון משותפת ולא כל הבנה בענייני הארץ. רובם היו אנשים חדשים כמו הפועלים. ההבדל היה רק שהם גמרו בחוץ לארץ איזה מוסד גבוה או בינוני והרגישו את עצמם קרואים לחנך פועלים בארץ.
פרוייקט השביתה הגדולה מלווה ממרחק של מאה שנים את השביתה בחצר כנרת. לדף הפתיחה של הפרוייקט. לכל רשומות הפרוייקט.
יפו, 5 למרס 1911
לחברה להכשרת הישוב בפלסטינה, ברלין.
אני חזרתי עכשיו מכנרת ומודיע לכם בקשר לשביתה.
read more »
חצר כנרת שלנו 