פרוייקט השביתה הגדולה מלווה ממרחק של מאה שנים את השביתה בחצר כנרת. לדף הפתיחה של הפרוייקט. לכל רשומות הפרוייקט.
…פרצה השביתה בכנרת (בשבט תרע"א), בה הגיע משטר הפקידוּת לידי משבר קשה. יותר מקשיי התנאים הביא לידי משבר קושי "היחסים". הפועלים היו נתונים בתנאי דירה איומים, חלו הרבה ללא כל טיפול רפואי. חולים היו שוכבים על הרצפה, ללא מיטות, תחת גג דולף, ולעיניהם נבנה בית-מידות בשבל משפחת הפקיד. באו שני מקרי מוות, בזה אחר זה, והפקיד סירב לתת זוג פרדות ללוָיה. הפועלים, בשובם מן הלוָיה, שלחו משלחת לפקיד והודיעו לו שהוא מפוטר. אולם כדי שהמשק הלאומי לא יסבו – הימים ימות הזריעה – החליטו הפועלים לקחת את החווה לידיהם עד ש"המשרד הארץ-ישראלי" יחליט על גורלה, ולנהל אותה בסדר גמור, והעבודה לא תשבות אפילו שעה אחת. הפועלים בכנרת לא ראו בחלומם, כי יבוא יום ומה שהם עושים עתה ללא כל תקדים יחשב למעשה מהפכני ביותר… הם גם לא העלו על הדעת, כי שביתה משונה זו, החרדה שלא לגרום הפסד כלשהו למשק הלאומי ושלא לאחר משהו בעונת העבודה, תהיה נדונה כמעשה חמור ביותר, חמור יותר מביטול מלאכה, כהתנקשות בזכות-בעלים, כמרד.
ברל כצנלסון
התחילה מלחמה ישירה בין הפועלים ובין האדמיניסטרציה על עצם הפרנציפ של הנהלת העבודה. בזמן שתנועת הפועלים הגיע לארץ לא ידעה בכלל שום פרנציפ ישובי ומשקי אחר מאשר הפרנציפ של האדמיניסטרציה. לא רק המשק הציבורי היה קיים על יסוד זה, כי אם כל המשקים הצבוריים בארץ וגם עבודתם של חובבי ציון. בכל המושבות הברוניות שלטה הפקידות, וגם כשהמושבות עברו לידי יק"א, ובזמן שההסתדרות הציונית התחילה להקים את החווה שלה, לא עלה על הדעת שאיזשהו משק יתנהל לא על יסוד הפרנציפ של האדמיניסטרציה מלמעלה. וכאן נתגלה, שקשה לעבוד עם הפועל העברי וקשה לפועל העברי לעבוד עם אדמיניסטרטור. לא הייתה אף חווה אחת בארץ, שהייתה לה תקופת עבודה שקטה, אם כי רבים מבין הפקידים התחילו את עבודתם מתוך רצון להרמוניה בינהם ובין הפועלים. קשים ביותר היו, כמובן, היחסים והתנאים במקומות אשרם בראשם עמדו אנשים, אשר לא הייתה להם לא לשון משותפת ולא כל הבנה בענייני הארץ. רובם היו אנשים חדשים כמו הפועלים. ההבדל היה רק שהם גמרו בחוץ לארץ איזה מוסד גבוה או בינוני והרגישו את עצמם קרואים לחנך פועלים בארץ.
32.717905
35.568821