יומן שביתה – מנהל חדש, יחסים חדשים

פרוייקט השביתה הגדולה מלווה ממרחק של מאה שנים את השביתה בחצר כנרת. לדף הפתיחה של הפרוייקט. לכל רשומות הפרוייקט.

השביתה הגדולה הביאה להחלפתו של משה ברמן ביואל גולדה. גולדה שיפר את היחסים בין הפועלים להנהלה, עודד את פעילות התרבות בכנרת וסייע בהרבת ציון האזכרה להרצל בכ' בתמוז. למרות זאת, לא הצליח להביא את החווה לאיזון תקציבי, ועזב אותה לאחר כשנה וחצי. בי"ד ניסן תרע"ב (1.4.1912) התפרסמו ב"האחדות", ביטאון "פועלי ציון", רשמיו של פועל שביקר בכנרת:

כל האחדות, האחווה והתרוממות הרוח השוררת עכשיו בין הפקיד והפועלים בשעות המעטות שלאחר העבודה לא באו אלא כריאקציה נגד כל אותם הסכסוכים והמריבות והקטטות, שנתעוררו ונשנו וחזרו, לצערנו בכל יום, תמיד בצורות שונות ובתמונות שונות.

כ"ט שבט – המו"מ מתפוצץ

פרוייקט השביתה הגדולה מלווה ממרחק של מאה שנים את השביתה בחצר כנרת. לדף הפתיחה של הפרוייקט. לכל רשומות הפרוייקט.

בשעה שניהלו את המו"מ על דבר השלום הוברר שברמן נשאר לנהל את העניינים כל הזמן עד שיבוא מנהל-אגרונום חדש, ולא כמו שחשבו מקודם, שההנהלה תמסר לידי הפועלים עד בוא המנהל החדש. ברמן מאן להפקיד את רסן הממשלה שלו בידי הפועלים. שוב התחיל הרעש.

כ"ו שבט – תחילת המו"מ

פרוייקט השביתה הגדולה מלווה ממרחק של מאה שנים את השביתה בחצר כנרת. לדף הפתיחה של הפרוייקט. לכל רשומות הפרוייקט.

איני מבין מדוע זה, אלא שגופא דעובדא כך הוא, שהד"ר הממהר תמיד, לרגל כל סכסוך קל וזעירי לבוא בעצמו למקום המעשה, אחר הפעם לבוא. השביתה ארכה ב' שבועות עד בואו של הד"ר רופין, ואז החל בין הפועלים ובין הד"ר מו"מ שנמשכו ארבעה ימים.

בין "חלוצים לפרולטרים" – רשומת אורח

פרוייקט השביתה הגדולה מלווה ממרחק של מאה שנים את השביתה בחצר כנרת. לדף הפתיחה של הפרוייקט. לכל רשומות הפרוייקט.

 

יומן הרשת של צוות החצר שמח לארח את אודי מנור, ד"ר להיסטוריה של עם ישראל בעת החדשה, כותב יומן רשת מעניין וחבר יקר. הדגשות שלנו.

בערך באותו הזמן, בתקופה המכונה בז'ארגון הציוני 'העליה השניה' ובזה של העם היהודי 'תקופת ההגירה הגדולה', נולדו במקביל וביחס לאותה מציאות דינמית, שני אתוסים שונים, אולי אפילו מנוגדים.

לדמותו של מאיר אינגברמן – פוסט אורח

פרוייקט השביתה הגדולה מלווה  ממרחק של מאה שנים את השביתה בחצר כנרת. לדף הפתיחה של הפרוייקט.

 

יומן השביתה מתכבד לארח את איריס טוקר, צאצאית למשפחת אינגברמן, שאותה פגשנו בחצר במסגרת מחקר רציני שערכה על תולדות המשפחה.

מאיר  אינגברמן – קרבן שוא?

מאיר אינגברמן היה אח של סבא שלי. האמת שלא ידעתי עליו כמעט ולא כלום פרט למותו בכנרת מקדחת. אפילו את מקום קברו לא ידעתי וגם אבי שביקש אותי לפני שנים לחפש את הקבר לא ידע שהקבר אינו בכנרת.