פרוייקט השביתה הגדולה מלווה ממרחק של מאה שנים את השביתה בחצר כנרת. לדף הפתיחה של הפרוייקט. לכל רשומות הפרוייקט.
יפו, 5 למרס 1911
לחברה להכשרת הישוב בפלסטינה, ברלין.
אני חזרתי עכשיו מכנרת ומודיע לכם בקשר לשביתה.
read more »
09/02/2011
ה' אדר – רופין מדווח
19/01/2011
לדמותו של מאיר אינגברמן – פוסט אורח
פרוייקט השביתה הגדולה מלווה ממרחק של מאה שנים את השביתה בחצר כנרת. לדף הפתיחה של הפרוייקט.
יומן השביתה מתכבד לארח את איריס טוקר, צאצאית למשפחת אינגברמן, שאותה פגשנו בחצר במסגרת מחקר רציני שערכה על תולדות המשפחה.
מאיר אינגברמן – קרבן שוא?
17/01/2011
י"ב שבט – מכריזים על שביתה!
פרוייקט השביתה הגדולה מלווה ממרחק של מאה שנים את השביתה בחצר כנרת. לדף הפתיחה של הפרוייקט.
חבריו של מאיר אינגברמן, שהלכו ברגל לטבריה, הגיעו לבית העלמין, וגילו שאיחרו את מועד ההלוויה. היום היה יום שישי, והחברה-קדישא בטבריה ככל הנראה לא רצתה להתעכב ולהתקרב לכניסת השבת, ולכן קברה את המת בלי להמתין לחבריו. מספר ממש"י:
להלווית חברם לא הספיקו לבוא. אחי המנוח הביע את צערו על שלא יכול מחוסר עגלה להביא את גופת המת לכנרת ולכרות לו קבר באותו המקום, שמיום בואו לא"י לא עזבהו אף ליום אחד.
נקל לצייר לפנינו את כל גודל הצער שהרגישו הפועלים ברגעים ההם. במצב רוח שכזה שבו הפועלים לביתם, התאספו לאספה ועיבדו שורה של דרישות בנוגע להטבת מצבם, ועל כולן הדרישה העיקרית: לפטר תיכף את ברמן ממשרתו. הפועלים מפסיקים כל משא ומתן עם ברמן עד בוא הד"ר רופין ושובתים מעבודתם. אולם, מפני שיש עבודה נחוצה בשדה לערך שני ימים בכדי לגמור את הזריעה של תבואת החורף, מסכימים הם לגמור אותה, אך בתנאי, שהעבודה תתנהל תחת השגחתו של המשגיח התמידי, שהעבודה הזאת ידועה לו, ולא תחת השגחתו של ברמן.
ברל כצנלסון בצעירותו
בהרצאה בשנת תרפ"ט, סיפר ברל כצנלסון אודות השביתה בכנרת, שהיה בין מנהיגיה:
בליל שישי היה הדבר, לאחר ששבו כולם מטבריה. אותו ערב קמו והחליטו ושלחו אחד מזקני החברים [בנימיןהילמי] להודיע לאדמיניסטרטור, כי במשך עשרים וארבע שעות לא יימצא במקום. בבת אחת הצטרפו האימה הרובצת על המקום הזה, גם הצער, גם העלבון הנורא, ועם זה ההכרח של חשיבות הצעד הזה. להודיע דבר כזה לאדמיניסטרטור – כמוהו לא היה מאז החלו הסכסוכים עם הפקידות.
והדבר הזה זעזע את הישוב…הפועלים עשו צעד שני. זה היה בעצם הזריעה. וכדי שהמשק לא יסבול, החליטו שהם מקבלים עליהם את האחריות למשק: מפטרים את המנהל, והם חורשים וזורעים… לא הייתה שביתה זו פאסיבית כי אם אקטיבית…
17/01/2011
י"ב שבט – החמרה במצב
פרוייקט השביתה הגדולה מלווה ממרחק של מאה שנים את השביתה בחצר כנרת. לדף הפתיחה של הפרוייקט.
יום שישי, י"ב שבט תרע"א, היה יום גשום בכנרת, דבר שהשבית את רוב עבודת האנשים והבהמות. במהלך היום, הגיע שליח מטבריה, ובידיו פתקא עבור אחד מפועלי החווה הותיקים, משה אינגברמן. על פי הפתקא, מצבו של אחיו מאיר אינגברמן ,שחלה בקדחת לפני כשמונה ימים ואושפז בבית החולים בטבריה, מחמיר, ויש לבוא לראותו מיד. היה ברור שמאיר גוסס, ואולי כבר נפטר. סיפר אחד מפועלי בית המוטור, מנחם מנדל שמואלביץ (ממש"י):
אחד הפועלים ניגש לברמן וביקש ממנו בשם חבריו, שירשה להם לרתום עגלה וללכת לטבריה להלוות חברם המת, כפי שאפשר להבין מהפיתקא שנתקבלה מטבריה. ברמן הרשה להם. אך כשראו כי מספר החפצים ללכת לטבריה גדול מאוד ועגלה אחת לא תספיק להם ברפש כזה, החליטו לרתום עוד עגלה אחת. מצב רוחם היה נרעש מאוד ושכחו כלל ע"ד [על דבר] הרשיון הרשמי שצריך לקבל מברמן על העגלה השניה. פתאום יצא ברמן והחל לצעוק עליהם על שהעזו לקחת עוד עגלה, די לפי דעתו גם באחת, ואם אחדים ילכו רגלי – אין הסכנה גדולה כ"כ [כל כך]. הפועלים נעלבו באופן היותר מכאיב מהתייחסותו של ברמן ברגע נורא כזה, בהתייחסות זו לפועל היותר חרוץ שעבד כשנתיים בחווה ומת בקדחת צהובה, הרגישו הפועלים מעין "עמידה על דם רעך". הם תיכף התירו את שתי העגלות גם יחד והלכו לטבריה רגלי ברפש – רפש מתחת לרגליהם וכאב עצור בלבותיהם…
14/01/2011
ט' שבט – מצב הבריאות בכנרת
פרוייקט השביתה הגדולה מלווה ממרחק של מאה שנים את השביתה בחצר כנרת. לדף הפתיחה של הפרוייקט.
על שולחן חדר האוכל – קופסת פח ובה אבקת חינין. הפועלים נהגו ללפת פת בחינין כמו במלח, ואיסטניסים שבהם היו נותנין חינין בנייר סיגריה ובולעים. ובמשרד – בקבוק שמן קיק לכל דורש…
ב. הילמי (הילמן), פועל בכנרת
חצר כנרת שלנו 